איך אפינו מותג – הסיפור של עידיתוש ופייזק

המותג “עידיתוש” לא התחיל בתכנון עסקי. הוא נולד במשפחה. איריס, אחותי, קראה לאישתי עידית “עידיתוש” – מתוך אהבה. כשעלה הרעיון לפתוח מיזם קולינרי – השם פשוט היה שם. הוא היה היא. הוא עדיין.

אני איציק – פייזק – עוסק בשיווק דיגיטלי, קידום אתרים ובניית מותגים כבר 17 שנה. מהרגע הראשון ידעתי: יש פה משהו שהוא הרבה מעבר לעוד בלוג מתכונים. זה סיפור אמיתי. זה מותג עם נשמה.

עידית מביאה איתה עולם של טעמים – מטבח טורקי, עיראקי, יווני, בוכרי – הכל שזור באצבעות שלה. אני הבאתי את התשתית: אתר, צילום, עריכה, קידום, SEO. היא – את הלב.

הפוסט הזה הוא חלק קטן ממה שעושה את עידיתוש למה שהוא – בלוג אוכל אישי עם נשמה. לא מדובר רק באוכל, אלא בחיבורים שבין אנשים, זיכרונות שמתחילים בלב ומתבטאים על צלחת.

מאמא של הטייסת – מילים של עידיתוש

במסגרת התנדבותי, מתוך היותי אדם עם נתינה מטבעו – זכיתי לבשל כמאמא בטייסת. מצאתי את עצמי משקימה עם שחר כל בוקר, ומתייצבת באהבה ענקית ותחושת שליחות לבשל לחיילים היקרים שלנו.

נהניתי מכל רגע – בעיקר מהפרצופים הנלהבים, כל פעם שהתגנבו לטעום מהסיר שהכנתי. בצבא? מבשלים ממה שיש – יום אחד זה ארגזים של אבוקדו וביצים, והופ! סלט אבוקדו מדהים. הייתי מגרדת עגבניות טריות, מוסיפה בצל, שום, תיבול מהלב – והכול באהבה.

הייתי באה, מכינה סיר טוב של אוכל חם של אמא – והולכת,  לא לפני שאני מוודאת שהם אוכלים. לא פעם שמעתי: “יואוו איזה פסטה! כמו בצהרון… זה הכי אמא וסבתא, זה הכי בית.”

כל סיר שאני מכינה מלווה תמיד בברכה חרישית בלב: “אלוהים – שיאכלו, יתחזקו, ויחזרו בשלום.”

מאחורי האישיות הסימפטית – מילים של עידיתוש

מאחורי האישיות הסימפטית מתחבאים רגעי שבירה לא מעטים. שעות של צילומים ועריכות תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר – עם אדם שלא מתפשר, שרוצה את הטוב ביותר.

הרי הוא עומד מאחורי כל ההפקה הזאת ובניית המותג עידיתוש – הלוא הוא לא אחר מאשר איציק, האיש שאיתי מעל 30 שנים, ומכיר כל פינה הכי חבויה שבי.

אצלו אין פשרות. הוא יוציא את הסרטון הטוב ביותר. הוא יכעס, הוא יזיז, וידרוש לחזור שוב ושוב. והאמת? הייתה אפילו פעם שבכיתי.

ברגעי השבירה הרמתי ידיים. אבל איציק לא ויתר. הוא נתן לי את כל הסיבות שבעולם להמשיך. כי רציתי שאנשים ידעו להכין – זו הדרך שלי לתת לקהל שלי. שידעו להכין סופגניות ועוגות מיוחדות שלא תמיד יכולים להרשות לעצמם לקנות בחוץ.

כי רציתי שגם להם יהיה טעים. והתחלתי עם מעט מאוד צפיות. ואז עלו השאלות: האם יש טעם להמשיך? ושמעתי את הקול הפנימי שלי עונה לי : גם אם יהיה לי צופה אחד בלבד – אני אעשה בשבילו סרטון.